פסיקה חדשה: הפרת התחייבויות בתשקיף מקנה למשקיעים עילה לתביעה חוזית
13.03.2017 | עו"ד תומר רייף ועו"ד תום אפלשטיין
החלטה חדשה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופטת דניה קרת-מאיר, מחזקת את המגמה המסתמנת לפיה יש להחיל את דיני החוזים על התחייבויות הכלולות בתשקיף. המשמעות היא שהמעמד המשפטי של תשקיף הוא למעשה מעמד של הסכם בין מפרסמי התשקיף לבין רוכשי ניירות הערך שמסתמכים על התשקיף בבואם לרכוש את ניירות הערך, מה שמגביר את ההגנה המשפטית על רוכשי ניירות ערך במקרים שבהם החברה אינה מקיימת את ההתחייבויות שפורסמו בתשקיף.
במקרה הנדון, מדובר היה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית [ת"צ 38167-09-12] שהוגשה בשנת 2012 על ידי בעלי מניות בחברה הציבורית תמיר פישמן קרן נדל"ן בע"מ, שהוקמה על מנת לפעול בתחום ההשקעות בנדל"ן במזרח אירופה. במסגרת ההצעה הראשונה של ניירות ערך לציבור, פרסמה החברה במאי 2007 תשקיף הנפקה שבו הוצגו מספר מצגים והתחייבויות בנושאים שונים. כך למשל, החברה התחייבה בתשקיף לרשום את המניות המונפקות למסחר עד ליום 16.7.08; כמו כן, החברה פירטה בתשקיף את מדיניות ההשקעה שלה, ובכלל זה נקבע כי ההשקעות יהיה במרכזי ערים גדולות במזרח אירופה, תוך פיזור השקעות להקטנת הסיכון, וכי תהיה תקרה של 20% מהון החברה להשקעה בפרויקט בודד.
בשנת 2008 השקיעה החברה בפרויקטים בהונגריה וברומניה, אך ערך ההשקעות ירד תוך זמן קצר וגרם למניית החברה לקרוס בשיעור של 70% כבר ביום המסחר הראשון שלה.
התביעה הייצוגית הוגשה כפועל יוצא מכישלון ההשקעות שביצעה החברה, והנתבעים הם החברה עצמה, חברת הניהול שלה, דירקטורים בחברה וחברי הוועדה המייעצת לדירקטוריון. התובעים טענו כי החברה הפרה התחייבויות שניתנו בתשקיף, ובכלל זה את ההתחייבות לרשום את המניות למסחר עד ליום 16.7.08, כמו גם את מדיניות ההשקעה שהוצגה בתשקיף.
בית המשפט קיבל את טענות התובעים תוך שהוא קובע שאכן הייתה בתשקיף התחייבות לרשום את המניות למסחר עד ליום 16.7.08, ודוחה את טענות המשיבים לפיהן מדובר היה בהתחייבות "לפעול כמיטב היכולת" בעניין זה. הואיל והמניות נרשמו למסחר לבסוף רק בסוף 2009, קבע בית המשפט כי התובעים העמידו תשתית ראייתית ראשונית מספקת לטענותיהם בעניין זה.
לגבי הפרת מדיניות ההשקעות שהוצגה בתשקיף, בית המשפט ניתח את הפעולות העסקיות שביצעה החברה אל מול מדיניות ההשקעות שהוצגה בתשקיף, וקבע כי גם במקרה זה הונחה תשתית ראייתית מספקת לטענותיהם. כך למשל, בתשקיף נכתב כי החברה תשקיע במרכזי ערים גדולות, אך ההשקעה ברומניה הייתה בקרקע שנמצאת בכלל כ-20 ק"מ צפונית לבירה בוקרשט, באזור כפרי ליד עיירה בשם ספטיקה, כאשר הגישה למקום היא בדרכים לא סלולות. לא זו אף זו, בדיווחי החברה נכתב כי "מדובר במתחם קרקע בשטח של 400 אלף מ"ר בבוקרשט, רומניה", באופן העולה לכאורה לכדי הסתרה של מידע אודות מיקומו המדויק של הפרויקט. מעבר לכך, סכום ההשקעה בפרויקט ברומניה הגיע ל-40% מהון הקרן, ובמובן זה מהווה חריגה ממדיניות ההשקעה שהוצגה בתשקיף, לפיה סכום ההשקעה בפרויקט בודד לא יעלה על 20% מהון הקרן.
בבואו לבחון את משמעות הפרת ההתחייבות התשקיפית, סקר בית המשפט את המסגרת הנורמטיבית וקבע כי אין בחוק ניירות ערך התייחסות מפורשת למהותה המשפטית של התחייבות הכלולה בתשקיף או תשובה לשאלה האם ניתן להחיל את דיני החוזים על התחייבות מעין זו. בהמשך לכך סקר בית המשפט פסיקה קודמת בנושא זה, ומצא כי נקבע כבר בעבר שתשקיף יוצר יחסים חוזיים בין החברה לבין בעלי מניות שרכשו את המניות בהנפקה על סמך התשקיף, במובחן מבעלי מניות שרכשו את המניות לאחר מכן בשוק המשני. בית המשפט ציין כי יש בספרות דעות שלפיהן התחייבות שניתנה בתשקיף צריכה להיות תקפה לגבי כל מחזיקי ניירות הערך של החברה, הואיל וכולם קיבלו את החלטת ההשקעה תוך הסתמכות על ההתחייבות הזו, אך לבסוף לא הכריע בסוגיה זו, הואיל ולא היה בכך צורך שכן כל בעלי המניות שהגישו את התביעה הייצוגית רכשו את המניות בהנפקה על סמך התשקיף. וכך קבע בית המשפט: "במקרה שלפניי רכשו המבקשים את המניות בשוק הראשוני על פי תשקיף ובבקשה הוגדרה הקבוצה כקבוצה מיוחדת ומוגבלת: בעלי מניות שרכשו מניות בהנפקה. בעלי מניות אלה רשאים להסתמך על ההתחייבות שניתנה בתשקיף ויש להחיל על התחייבות זו את דיני החוזים ביחסים בין בעלי המניות לבין החברה המנפיקה".
בסיכומו של דבר אישר בית המשפט את התביעה הייצוגית וקבע את התיק לדיון להמשך. בהסתמך על הפרקטיקה הנוהגת בתביעות ייצוגיות, יש להניח כי לאור העובדה שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית התקבלה, הצדדים ינהלו ביניהם מו"מ והתיק יסתיים בפשרה שתפורסם לציבור בהתאם לכללים החלים על תביעות ייצוגיות.
המסקנה המעשית העולה מההחלטה היא שלהתחייבות שניתנה בתשקיף יש משמעות משפטית חוזית, ולכן יש לדייק בניסוח התחייבויות מסוג זה ולהקפיד על עמידה בהן, שאם לא כן עשויה להיווצר חשיפה משפטית לחברה וכן לבעלי תפקידים בחברה, לרבות במסגרת תביעות ייצוגיות שמוגשות על ידי בעלי מניות שהסתמכו על התשקיף בעת רכישת המניות.
