הנחיות למעסיקים בעולם הספורט עקב התפשטות נגיף הקורונה בישראל

22.03.2020 | ZAG-SW

כללי

בעקבות משבר הקורונה אשר שורר בישראל ובעולם, ולאור הנחיות משרד הבריאות, נעצרו הליגות והמשחקים הרשמיים בספורט המקצועני. בין היתר, הופסקו לאלתר ועד להודעה חדשה, כל הליגות במסגרת ההתאחדות לכדורגל בישראל וכן הליגות במסגרת איגוד הכדורסל. הגורמים הרלוונטיים אף דנים באפשרות להכריז על סיום עונת המשחקים בענפים אלו, כפי שכבר ארע במסגרת הליגה הלאומית בכדורסל.

אגודות הספורט המפעילות קבוצות ספורט מקצועניות נקלעו למצב בו הן קשורות בהסכמי העסקה לתקופה קצובה עם עובדים בכלל וספורטאים בפרט כאשר בפועל לא מתקיימות הליגות וכמעט ולא מתקיימת פעילות ספורטיבית כלל. מדובר הן בספורטאים ישראלים והן בזרים.

במצב דברים זה, עולות שאלות בנוגע לחובות ולזכויות החלות על אגודות הספורט המעסיקות ספורטאים, כגון – האפשרות להוציא ספורטאים לחופשה ללא תשלום, זכותו של ספורטאי לקבלת דמי אבטלה עקב היותו מצוי בחופשה ללא תשלום ועוד.

ההנחיות וההגבלות הקיימות נכון למועד כתיבת שורות אלו

נכון למועד זה, הטיל משרד הבריאות, את ההנחיות וההגבלות המפורטות להלן:

• סגירת עסקים שהינם תרבות ופנאי: מסעדות, בתי קפה, ברים, תיאטראות, קניונים, בתי כושר, וכו'. אין קיום אירועי ספורט. אישור על קיום פעילות ספורטיבית (לרבות אימונים) עד 2 אנשים.
• חל איסור על התקהלות של יותר מ 10 אנשים באותו המרחב.
• מקומות עבודה המונים יותר מ-10 עובדים ידאגו כי לא יותר מ-30% מהעובדים יגיעו למקום העבודה.
• יש לשמור על מרחק של 2 מטר בין האנשים.
• שמירה על היגיינה והקפדה על שטיפת ידיים.
• איסור על קיום ישיבות מרובות משתתפים.
• חובת בידוד לשבים מחו"ל ולבאים במגע עם אדם שאובחן כחולה בקורונה.

חופשה ללא תשלום

האגודה רשאית להוציא עובד לחופשה ללא תשלום (להלן:"חל"ת"); לתקופה של 30 ימים ומעלה, בשל הקורונה, בהסכמתו בכתב של העובד. לאור התנאים המקלים לקבלת דמי אבטלה לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום כפי שנקבעו על-ידי הרשויות, עולים הסיכויים כי העובד יסכים להוצאתו לחל"ת. בתקופת החל"ת, על המעסיק להמשיך ולהפריש עבור העובד דמי ביטוח לאומי במהלך החודשיים הראשונים לתקופת החל"ת. שימו לב, עליכם להנחות את העובדים לדאוג עבור עצמם לרצף הפקדות פנסיוני.

יובהר כי לא קיימת, נכון למועד זה, כל הוראה חדשה המתירה הוצאה לחל"ת ללא הסכמת העובד (זאת על אף שחברות רבות במשק פועלות כך). בית הדין הארצי לעבודה פסק כי ניתן להוציא עובד לחופשה כשאין לו מספיק ימי חופשה צבורה רק אם העובד נתן את הסכמתו לכך ורק אם המעביד נהג בתום לב בהוצאת העובד לחופשה ללא תשלום (ר' ע"ע (ארצי) 59799-12-13 קאלה אירועים בע"מ נ' שלמה פרל (פורסם בנבו 20.08.2015):

"הלכה למעשה, הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום וחיובו להשיב שכר, חרף היותו מוכן ומוזמן לעבודה. הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום מחייבת תום לב והסכמה בהסכם קיבוצי או עם העובד. הסכמה שכזו לא הוכחה במקרה של המשגיח "

בהתאם ובמצב דברים רגיל, מעסיק המוציא עובד לחל"ת ללא הסכמת העובד, נוטל סיכון כי הדבר יחשב כהרעת תנאים מוחשית היכולה לזכות את העובד בפיצויי פיטורים אם העובד יתפטר בשל כך.

הוא הדין באשר לאגודה הקשורה בהסכם העסקה עם עובד לתקופה קצובה. העובד המחזיק בהסכם עבודה לתקופה קצובה רשאי לסרב לצאת לחל"ת ובמקרה בו תחליט בכל זאת האגודה להוציא את העובד לחל"ת, נוטלת האגודה מספר סיכונים: א. חשיפה לתביעה בגין פיטורים שלא כדין. ב. חשיפה לתביעה חוזית בדרישה לכל התמורה בגין התקופה הנותרה עד לתום החוזה. ג. סיכון ששחקן יוכל לראות עצמו משוחרר מן החוזה (במקרה בו החוזה הינו לתקופה שמעבר לעונת 2019/20) ויוכל לחתום בכל קבוצה אחרת מבלי שהאגודה תהיה זכאית לתמורה בגין כך.

בעת הזו, מצב הדברים אינו רגיל. הליגות הופסקו עד להודעה חדשה וללא מועד חזרה ידוע, כאשר עונת המשחקים וכן הסכמי ההעסקה בעונה זו מסתיימים לרוב עד 31.5.20. לאור ההנחיות הקיימות, מרבית הקבוצות הפסיקו לגמרי את פעילותן ואימוניהן, וכל היותר חלק מן הקבוצות מקיימות אימונים במתכונת אישית ומרחוק. סירוב עובד לצאת לחל"ת בנסיבות אלה, עשויה להיות להוות עילה לפיטורי העובד בכפוף לשימוע ובשמירת כל החובות החלות על האגודה.

בפסק דין בעניין דיון נב/125-3 (ארצי)  מוחמד דיב מוחמד סלימאן‎ ‎נ' ליר תעשיות לבידים בע"מ, פ"ד כה(1) 358, בית הדין הארצי פסק כי אכן נדרשת הסכמת העובד ליציאה לחל"ת, ואחרת הדבר מהווה הודעת פיטורין. עם זאת, בית הדין קבע בדעת מיעוט שאנו מוצאים אותה מתאימה ליישום בנסיבות העניין, כי את חוקיות ההוצאות לחל"ת בלא הסכמה יש לבחון בהתאם להתנהגות הצדדים ולנסיבות העניין. באותו עניין דובר על עובדים, תושבי השומרון אשר הוצאו על ידי מעסיקתם לחל"ת לתקופה בלתי מוגדרת עקב אירועי האינתיפאדה הראשונה אשר שיבשה את אפשרות הגעתם של העובדים הללו למפעל. כך ציין בית הדין:

"כאשר עובד "יצא" לחופשה בלא תשלום או כאשר מעביד "הוציא" עובד לחופשה בלא תשלום, מבלי שהדבר עוגן בחוק, בהסכם קיבוצי או בהסכמת הצד השני ליחסי העבודה, יש לבחון את תוצאות המעשה על פי מהותו והקשרו. יש ו"יציאה" של עובד לחופשה בלא תשלום שלא בהסכמת המעביד, תיראה כהפרת הסכם העבודה המזכה את מעבידו לפיצוי או המביאה לתוצאה שמשמעותה התפטרות העובד. מאידך גיסא, יש ו"הוצאה" של עובד לחופשה בלא תשלום שלא בהסכמת העובד, תיראה אף היא כהפרת הסכם העבודה המזכה את העובד בהמשך תשלום שכרו, בהיותו מוכן לבצע את עבודתו במסגרת חובתו, ויתכן שהיא תביא לתוצאה שמשמעותה פיטורי העובד. הכל תלוי במכלול נסיבות העניין ובכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מהתנהגותם; ד) לית מאן דפליג כי בעניין שלפנינו לא היתה למשיבה סמכות חוזית להוציא את המערערים לחופשה בלא תשלום. אלמלא פנתה אליהם המשיבה לאחר מספר ימים בהודעה על ביטול החופשה והחזרתם לעבודה, היה ניתן לראות בהודעה זו של המשיבה צעד של ניתוק יחסי העבודה שמשמעותו פיטורים על כל המשתמע מכך, וייתכן שהיה אף מקום לדון בטענת המשיבה בדבר סיכול חוזה העבודה."

לאור פסיקת בית הדין הארצי, אף אם בהתאם לדין ניתן לראות בהוצאת עובד לחל"ת ללא הסכמה, כפיטורין, הרי שעל פניו לאגודה תהיינה טענות הגנה טובות לכאורה כנגד תביעות של עובדים אשר הוצאו לחל"ת ללא מתן הסכמה, ובין היתר:

• ספורטאי אשר עומד על קיום הסכם עבודה ככתבו ולשונו בעת שאין לאגודה אפשרות ממשית ליתן לספורטאי עבודה לאור המצב הקיים עקב נגיף הקורונה, נוהג בחוסר תום לב. מנגד, אגודה המוציאה עובד לחל"ת בנסיבות העניין, כאשר אין לה אשם בחוסר אפשרותה ליתן לספורטאי עבודה בעת זו, ובהתחשב בכך שלעובד האפשרות להיפרע בדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, נוהגת בתום לב.
• כאמור עובד אשר מוצא לחל"ת בתקופה של 30 ימים ויותר, יהיה זכאי לדמי אבטלה, בכפוף לאמור להלן. אפשרות העובד להקטין את נזקיו באמצעות קבלת דמי אבטלה, מפחיתה במידת מה את חבות האגודה והסיכון אותו היא נוטלת במקרה של הוצאת עובדיה לחל"ת בלא הסכמת העובד.
• בנסיבות העניין ניתן יהיה לטעון כי המצב הקיים הינו כוח עליון אשר הביא לידי סיכול הסכם ההעסקה למשך התקופה בה לא ניתן לקיים פעילות ספורטיבית. בנוסף, ניתן יהיה לטעון כי הנסיבות הנוכחיות עשו את אכיפת ההסכם לבלתי צודקת בנסיבות העניין (וסביר להניח שמקרים רבים יובאו בעתיד בפני בתי המשפט בשאלה האם התפרצות נגיף הקורונה מהווה אירוע כח עליון, בנסיבות עניין שונות ובין היתר ביחס להסכמי העסקה).

זכאות לדמי אבטלה במהלך תקופת החל"ת – ישראלים וזרים

כאמור, עובדים המוצאים לחל"ת לתקופה של 30 ימים ויותר עקב הקורונה, עשויים להימצא זכאים לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, ככל שעומדים בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה.

תנאי מקדמי לזכאות לדמי אבטלה הוא דרישת אזרחות ישראלית או תושבות לעובד. כדי להיחשב תושב ישראלי, בין היתר, על העובד לשהות בישראל כחוק ולהחזיק באשרת עבודה מסוג א/1,א/2,א/4,א/5. מאחר שספורטאים זרים מחזיקים באשרת שהייה ועבודה מסוג "ב/1 מומחה זר", הם אינם עומדים בתנאי הזכאות לדמי אבטלה ולפיכך בשלב זה לא יהיו זכאים להיפרע מהביטוח הלאומי בתקופת החל"ת.

תנאים נוספים לזכאות לדמי אבטלה: העובד בגיל 67-20, העובד עבר תקופת "אכשרה" – כלומר, היה מועסק כשכיר במשך חצי שנה במצטבר מתוך 18 החודשים שקדמו להגשת התביעה לדמי אטבלה.

עובד שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה יוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל תחילה את כל ימי החופשה שלו.

אגודה שרוצה להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום נדרשת למלא עבור העובדים טופס "אישור המעסיק לתקופת העסקה ושכר".

איסור על פיטורין, ושינוי תנאי העסקה

אגודה אינה רשאית לפטר עובדים בשל היותם בבידוד או בשל הקורונה, אלא בהתאם בכפוף להליך פיטורין. קרי- עריכת שימוע ותשלום פיצויי פיטורין, ככל שהעובד זכאי לכך, על פי דין.

הדבר נכון גם לעניין צמצום היקף המשרה ו/או הפחתת שכר. ללא הסכמת העובד לא ניתן לשנות לעובד את היקף משרתו או לפגוע בשכרו.

במקרה בו אגודה לא קיבלה את הסכמת העובד לשינויים כאמור והאגודה בכל זאת משנה את תנאי ההעסקה, העובד יהיה רשאי להתפטר והדבר יחשב כהתפטרות בדין פיטורים. עוד עלול הדבר להוות ביטול ההסכם לעונות הבאות (ככל שההסכם הוא מעבר לעונה הנוכחית) ולאפשר לשחקן לחתום על הסכם עם כל קבוצה אחרת באופן חופשי ומבלי שהאגודה תוכל לדרוש תמורה בגין כך.

עם זאת, גם בעניין שינוי תנאי ההעסקה, לרבות קיצוץ בשכרם של ספורטאים בעת זו, תוכלנה לעמוד לאגודה טענות הגנה טובות לכאורה באופן דומה לטענות ההגנה האפשריות המוזכרות לעיל בקשר להוצאת העובד לחל"ת ללא הסכמתו (כח עליון, חובת תום לב במימוש זכות ואכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין).