מכרז ציבורי? גילויים מפתיעים!

בפסק דין עקרוני שניתן לאחרונה נפסק כי זוכה במכרז רשאי לחזור בו מהצעתו ולבטל את החוזה שנכרת עם רשות מקרקעי ישראל משנמצא שהמכרז פגום ובעקבותיו גם ההתקשרות החוזית.

הדעת נותנת, שכאשר גוף מנהלי עורך מכרז, הוא ישקף במסמכי המכרז את המציאות בצורה מלאה ומדויקת, שכן חובת הגילוי המוטלת עליו היא רחבה ביותר, וגדולה בהיקפה מחובת הגילוי החלה על גופים פרטיים.

בפסק דין שניתן בבית המשפט בתל אביב-יפו (ת"א 33445-12-12) הסתבר שלא תמיד כך הם פני הדברים. התובע טען כי מגרש אשר זכה בו במכרז של רשות מקרקעי ישראל לא היה ריק/פנוי כמו שהוצג במסמכי המכרז, אלא שמדובר במגרש המאויש כדרך קבע ע"י פולשים אלימים הטוענים כי המגרש שייך להם.

לאחר שהתובע זכה במכרז והסתיים ההליך המכרזי, הוא ביקר במגרש נשוא התביעה יחד עם חמו, שם נחרד לגלות שאף שבמסמכי המכרז היה כתוב שהמגרש פונה לאחרונה מפולשים, המגרש אינו פנוי כלל וכלל, ויתרה מכך, החלו בו תהליכי בנייה על ידי הפולשים. לאור הממצאים החמורים שהתגלו, פנה התובע לחוקר פרטי אשר כתב בחוות דעתו כי מדובר במגרש בעייתי מאד ושמתנהל מאבק גדול בין רשות מקרקעי ישראל לפולשים בנוגע לשאלת הבעלות בו, כאשר האחרונים אינם מוכנים לעזוב את השטח. במסמכי המכרז, רשות מקרקעי ישראל לא טרחה לתת גילוי אודות מצב דברים זה.

התובע הגיש תובענה כספית לתשלום 410,000 ש"ח, סכום הערבות הבנקאית שהפקיד התובע ברשות מקרקעי ישראל כחלק מתנאי ההשתתפות במכרז. טענת התובע הייתה שהרשות נהגה בחוסר תום לב וביצעה הטעיה שמטרתה לגרום למציע פוטנציאלי להתקשר בחוזה שאינו ניתן לביצוע, ולאור זאת, המציע שזכה רשאי לחזור בו מהצעתו ולקבל בחזרה את כספו.

משפט פסק שמכלול העדויות והראיות מובילה למסקנה חד משמעית שתיאור המגרש המוצע במסמכי המכרז הינו חסר, ולא משקף את מצב הדברים כהווייתם. בנוסף, ציין בית המשפט שהמועד המקורי לסגירת המכרז הוארך עקב פלישה טרייה ונוספת של הפולשים אשר היה צורך לפנותם לפני סגירת המכרז, כאשר הרשות כלל לא טרחה לעדכן את משתתפי המכרז בדבר סיבת הארכה. לאור ממצאים אלו קבע בית המשפט כי לרשות מקרקעי ישראל קיימת חובת גילוי נאות של תמונת המצב האמיתית ולא רק גילוי חלקי היוצר רושם שגוי הגורם להטעיה של המציעים.

בפסיקה זו, מדגיש בית המשפט את החובה המוגברת המוטלת על גוף ציבורי בהליך מכרזי להבטיח את שיקוף העובדות באופן מלא ומדויק, ללא כחל וסרק.

למרות פסיקה זו המטילה אחריות על הרשות המנהלית, לטעמנו עדיין יש לנהוג כדרך קבע על פי עיקרון הזהירות המונעת, לבדוק עד כמה שהדבר אפשרי את כל העובדות בצורה יסודית ועצמאית ולא להסתמך הסתמכות עיוורת על מצגי הרשות המנהלית/עורך המכרז.

** אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.