אזהרה לנושאי משרה בחברה ציבורית על המידע בדיווח מיידי לבורסה על עסקה
05.07.2016 | עוה"ד תומר רייף ואליעד ויסברג
בפסק דין עקרוני נקבע כי בדיווח מיידי לבורסה יש לכלול מידע כללי אודות עסקה באופן רחב ביותר, כך שהמשקיע הסביר יכול ללמוד על כדאיותה של העסקה והסיכונים הכרוכים בה. כמו כן, בית המשפט קובע שנושאי המשרה חייבים לוודא שהדיווח המיידי כולל את כל המידע שנמסר לדירקטוריון לצורך קבלת ההחלטה בדבר העסקה.
בפסק דין מפורט, ניתחה באופן אנליטי כבוד השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א (עת"מ 9141-09-15) את הסוגיה המורכבת בנוגע לחובת הגילוי שיש לכלול למשקיע סביר בדיווח מיידי, כדי שהאחרון יוכל לקבל את כל המידע המהותי.
פסק הדין עסק בהחלטה של ועדת האכיפה המינהלית לפי חוק ניירות ערך לפיה נושאי משרה בחברה ציבורית – ישראל קנדה (ט.ר.) בע"מ – שחלקם גם הינם בעלי השליטה באותה חברה, כללו מספר פרטים מטעים בדוח מיידי שפורסם על ידי החברה הציבורית. במסגרת ההחלטה של ועדת האכיפה הוטלו על אותם נושאי משרה אמצעי אכיפה שונים (עיצום כספי בסכום של מאות אלפי שקלים, מניעת כהונה כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח).
במוקד הדיווח לבורסה, עמדה עסקה פוטנציאלית לרכישת חלקות בצפון תל-אביב, כאשר אותם נושאי משרה בחברה הציבורית ניהלו את המשא ומתן לרכישת החלקות ומכוח הסדר "לתיחום פעילות" שהיה לבעלי השליטה עם החברה הציבורית הם היו צריכים קודם כל להציע את העסקה הפוטנציאלית לביצוע באמצעות החברה ורק אם החברה תסרב לעסקה, יוכלו לבצע את העסקה בעצמם "בכובעם הפרטי". בקצירת האומר לב הדיון העובדתי נסוב סביב הפרטים העובדתיים שאותם נושאי משרה מסרו לדירקטוריון החברה בדבר הנתונים העסקיים הנוגעים לעסקה (ובכלל זה, ייעוד המקרקעין; הפוטנציאל לשינוי הייעוד; פוטנציאל המכירות העתידי; יכולת המימון באמצעות עסקאות מהירות עם צדדים שלישיים ועוד) והדיווח שיצא לבורסה בעקבות החלטת דירקטוריון החברה לסרב לביצוע העסקה.
כבוד השופטת רות רונן בחנה את סבירות החלטת ועדת האכיפה המנהלית להטיל אמצעי אכיפה על נושאי המשרה בגין אותו דיווח שהחברה הוציאה לבורסה בדבר דחיית העסקה.
בפתח פסק הדין, בית המשפט סוקר מושכלות יסוד בדיני הדיווח של חברות ציבוריות. בית המשפט קובע כי חובת הגילוי בחברות ציבוריות כוללת את חובת הדיווח המיידי על כל מידע שהוא מהותי למשקיע הסביר בהתאם לעיקרון המהותיות, כפי שעקרון זה פורש בהרחבה בפסיקת בתי המשפט בישראל. מידע מהותי למשקיע סביר נבחן בהתאם לתכלית הגילוי הכוללת בעיקרה שלוש תכליות עיקריות: מתן מידע למשקיעים לצורך קבלת החלטה מושכלת; הבטחת שוק ניירות ערך יעיל;ופיקוח על אורגנים בחברות ציבוריות ויצירת הרתעה מפני התנהלות בלתי תקינה כגון תרמית ומניפולציות.
פסק הדין בחן את הסוגיה האם בעקבות עסקת הנדל"ן שתוארה בקצרה לעיל – עסקה שבה החברה הציבורית סירבה לבצעה לאור המידע שניתן לדירקטוריון על ידי אותם נושאי משרה ולבסוף אותם נושאי משרה ביצעו את העסקה ב"כובעם הפרטי" – הדיווח המיידי שיצא לבורסה כלל מספר פרטים מטעים כלפי ציבור המשקיעים?
ביהמ"ש קבע שיש לכלול בדיווח המיידי מידע כללי אודות העסקה וכן מידע שממנו ניתן ללמוד על כדאיותה של העסקה והסיכונים הכרוכים בה, ולא ניתן להסתפק רק בפרסום המידע על הליך אישור העסקה והנימוקים לאישורה. בית המשפט קובע עוד כי בבואו להחליט האם מדובר בדיווח מטעה יש להתייחס לרושם הכללי המתקבל ממכלול המידע, והאם יש במכלול הזה כדי להטעות את המשקיע הסביר ביחס לכדאיות העסקה – ולכן גם ביחס לסבירות החלטת הדירקטוריון לדחות אותה. יתכן שפרטי מידע לא יהיו מטעים כל אחד כשלעצמו, אבל משקלם המצטבר יהיה כזה שעשוי להטעות את המשקיע הסביר.
דיווח לציבור המשקף באופן מדויק את המידע שנמסר לדירקטוריון כפי שהמידע נמסר לו, לרבות פרטים שגויים וחלקיים, יכול להיחשב כדיווח מטעה. זאת משום שלצורך ביקורת על החלטת הדירקטוריון לדחות את העסקה, לא מספיק למשקיע הסביר לקבל דיווח על המידע שנמסר לדירקטוריון ושעל יסודו התקבלה ההחלטה בפועל, אלא גם את המידע הנדרש כדי לבחון ולהעריך את החלטת הדירקטוריון. כך, שאם המידע שנמסר לדירקטוריון היה מידע שגוי או חסר, הדבר עשוי להיחשב לא רק להפרה של חובות הגילוי כלפי הדירקטוריון, אלא גם כלפי ציבור המשקיעים הרחב.
בנסיבות פסק הדין קבע ביהמ"ש כי ההשמטה מהדיווח המיידי של פרטים שנמסרו לדירקטוריון בדבר מיקום הקרקע, גובה התמורה ומועדי התשלום היא "פרט מטעה", שכן מדובר בפרטים שהיה מקום לגלותם לציבור המשקיעים. בית המשפט עוד קובע כי אותם פרטים שלא גולו כאמור נחוצים למשקיע הסביר (כמו גם לדירקטוריון) ולו לשם הבנת טיב העסקה שהובאה לדיון בפני הדירקטוריון. בנסיבות פסק הדין קובע בית המשפט כי פרטים אלה הוצגו בפועל לדירקטוריון. על-מנת שמשקיע סביר יוכל להעריך את החלטת הדירקטוריון כראוי, עליו לדעת מהו המידע המהותי שעל-יסודו התקבלה החלטתו. העובדה שפרטים אלה הופיעו בטיוטת הדוח שניסחו עורכי הדין של החברה והושמטו לאחר מכן בדיווח המיידי שנשלח בפועל לבורסה, מהווה גם היא אינדיקציה למהותיותם ומחזקת את טענת הרשות לניירות ערך ביחס אליהם.
כן נקבע כי פרטים שהוצגו לדירקטוריון באופן שגוי או חלקי, ונמסרו בדוח המיידי בדיוק באותו האופן שהוצגו לדירקטוריון – פרטים שעניינם, בין היתר, תיאור הקרקע כ"חקלאית"", תוך שצוין כי הליך הפשרתה – אם בכלל יסתיים, עשוי להימשך שנים זאת למרות שבפועל ייעודה של הקרקע היה למלונאות, מגורים ומסחר – הינם פרטים מטעים בדיווח המיידי.
לעמדת ביהמ"ש, ככלל, מידע על הנימוקים והמסקנות שביסוד החלטת הדירקטוריון הוא מידע מהותי למשקיע הסביר, שכן הוא מאפשר למשקיעים להעריך את אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי הדירקטוריון. כאשר מדובר בנימוקים שגויים לגופו של עניין נכון הדבר גם כן, שהרי דיווח על נימוקים כאלה הוא שמאפשר למשקיע הסביר להעריך באופן ביקורתי את החלטת הדירקטוריון.
לאור פסק הדין העקרוני, אנו ממליצים בחום לנושאי משרה בחברות ציבוריות האמונים על תקינות הדיווחים המיידים לוודא היטב האם במסגרת הדיווח המיידי שנשלח לבורסה נכלל כל המידע שהובא בפני הדירקטוריון לצורך קבלת החלטה זו או אחרת. נדמה כי הכלל העולה מפסק הדין הינו שעדיף להרחיב בדיווח ולפרט כמה שיותר מאשר לצמצם או לתקצר את הפרטים. צריך עוד לזכור כי ההשלכות המשפטיות של דיווח מיידי שכולל פרטים מטעים או חלקיים הינן רחבות ביותר ובכלל זה חשיפה לתביעות נגזרות כנגד נושאי המשרה, חשיפה לתביעות ייצוגיות, חשיפה להליכי אכיפה מנהלית על ידי הרשות לניירות ערך ועוד.
*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.
