גיוס כספים באמצעות ICO
07.05.2017 | עו"ד מור לימנוביץ
גיוס כספים באמצעות ICO
לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר יזמים וחברות בתחילת דרכן, המגייסות סכומי כסף משמעותיים באמצעות ICO – Initial Cryptocurrency Offering. אפיק הגיוס של ה- ICO החל כגיוסי כספים קטנים יחסית בהיקפם בדרך כלל מ- friends & family ומאנשים המתמחים בתחום טכנולוגית הבלוקצ'ין ומטבע הביטקוין, והפך לאחרונה לשוק עולמי משגשג של גיוסי כספים בהיקף של מיליוני דולרים (לאחרונה, פורסם על מספר גיוסי כספים של למעלה מ- 10 מיליון דולר כל אחד באמצעות ICO), אשר יוצר למשקיעים שוק משני כמעט מיידי ל-tokens שנרכשו במסגרת אותו גיוס באמצעות ICO.
מהו COI?
מדובר בתהליך בו יזמים מפתחים פלטפורמות או פרויקטים אשר הינם בסופו של דבר בבעלות מבוזרת של הקהילה. פלטפורמות אלה הינן מבוססות חוזים חכמים (smart contracts) ובלוקצ'ין המאפשרים הן את ודאות הגיוס והן את האבטחה הנדרשת לצורך העברת כספים והוראות בין הקהילה לפרויקט עצמו. רק להמחשה באיזה סוג של פרויקטים מדובר, הרי שמדובר בפרויקטים אשר כל אחד מהם הוא סטארטאפ בפני עצמו – כגון – פלטפורמות העוסקות בביטוח והקטנת סיכונים, פלטפורמות העוסקות בהשקעות, פלטפורמות המיועדות ליצירת פרויקטים נוספים באותה טכנולוגיה וכן הלאה.
מפני שקוד המקור של פרויקט כזה אמור להיות משוחרר בסופו של דבר לקהילה ולהישאר בבעלות מבוזרת, יוצרי הפרויקט מציעים לממן את הפרויקט באמצעות מימון המונים מהקהילה ואשר בתמורה למימון כזה, המשקיעים מקבלים טוקנים (tokens), אשר באמצעותם תהיה להם יכולת להפעיל את הטכנולוגיה בעתיד. במהלך של רכישת טוקנים כאלה, יוזמי הפרויקט מקבלים (או מעניקים לעצמם) כמות יחסית משמעותית של טוקנים כאלה בתחילת הדרך ולאחר מכן מגייסים את המימון לפרויקט באמצעות מימון המונים אשר כאמור בתמורה למימון ניתנים טוקנים. טוקנים כאלה הינם מבוססי מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין ואית'ריום ולכן עם קבלתם, טוקנים אלו, מעבר להיותם זכות שימוש כלשהי בפלטפורמה, הם גם נכס סחיר בעל שוק משני אשר ניתן למכירה כמעט בכל עת. השווי של טוקנים כאלה יעלה או ירד לפי הביקוש וההיצע וכן לפי היכולת של מפתחי הפרויקט לקדם את הפרויקט כפי שהציגו למשקיעים. כל הגיוס האמור נעשה באופן מקוון ובאמצעות ארנקים אלקטרוניים מבוססי מטבעות וירטואליים.
יתרונות לחברה וליזמים
היתרון המשמעותי ביותר לחברה הינו שמדובר בהשקעה שאינה מדללת. משום שהחברה אינה מנפיקה ניירות ערך אלא טוקנים המהווים זכות שימוש עתידית במערכת לכשזו תפותח, הרי שאין דילול ברמת החברה ובעלי מניותיה. כמו כן, משום שלא מדובר בהשקעה בניירות ערך של החברה, אין כלל משמעות לתנאים שמבקשים המשקיעים (כגון מקום בדירקטוריון, זכויות וטו וכו'). בדומה לגיוס המונים, החברה היא זו שקובעת את כמות הכסף שברצונה לגייס ואת התמורה שכל משקיע יקבל עבור הגיוס.
מו כן, ברגע שהחברה יוצאת לגיוס ICO, גיוס הכספים בדרך כלל מתרחש תוך ימים בודדים, לצורך כך החברה צריכה להשקיע סכום לא מבוטל בשיווק של הפרויקט לקראת – ICO. במידה והחברה לא מצליחה בגיוס, הרי שהיא תמיד יכולה לפנות לאפיקי גיוס אחרים ומסורתיים יותר.
האתגר במבנה הזו הוא בעצם המבנה עצמו. ראשית, כיום, ההכנות מבחינת מבנה החברה ליציאה לגיוס כספים באמצעות ICO אינן מתמצות בהקמת חברה כפי שנחוץ בחברה שמגייסת כספים באופן מסורתי אלא בדרך כלל כרוכות בשיקולים רבים, שכן המבנה הוא מורכב יותר ויש לו עלויות משמעותיות יותר מעבר להקמת חברה. אתגר נוסף הוא היכולת של החברה לקיים את הפרויקט אחרי יציאתו לקהילה. היזמים צריכים לחשוב מראש על הדרך שבה גם לאחר שחרור הפרויקט לקהילה, החברה שלהם עדיין נחוצה לצורך המשך פיתוח הטכנולוגיה ויצירת ערך לחברה מעבר לאותו גיוס כספים ב- ICO.
יתרונות למשקיע
היתרון הגדול ביותר למשקיע הינו שמדובר בהשקעה אשר בטווח יחסית מיידי, בהנחה שה- ICO אכן הצליח כמצופה, ככל הנראה תהא נזילה. כלומר, בטווח יחסית מיידי, המשקיע יכול לבחור למכור את הטוקנים שרכש לאחרים במקום להשתמש בהם. כמו כן, הטוקנים שרכש משקיע ב-ICO ראשית הינם מבוססי מטבעות וירטואליים אחרים, וכשהערך שלהם עולה, אז עולה גם ערך ההשקעה שלהם. יתרון נוסף הוא שכמעט כל אחד יכול להשתתף בהשקעה משום שאין חסמי כניסה מעבר לחסמים טכנולוגיים יחסית נמוכים שמשקיע צריך להכיר לפני שהוא משקיע בפרויקט כזה.
יתרונות אלה נותנים בעצם את האפשרות לכל משקיע כמעט ללא סכום מינימלי של השקעה, אפשרות להשקיע במיזמים מסוג זה. חשוב לציין שכמו בכל סטארט אפ הסיכון לאובדן ההשקעה הוא גבוה ומשקיעים צריכים להיות מנוסים מספיק כדי להשקיע גם באפיק זה.
לסיכום, גיוס באמצעות ICO החל מתופעה זניחה בתחילת הדרך, אך ככל שהזמן חולף, אנו עדים ליותר ויותר פרויקטים ומיזמים המגייסים כספים באופן זה. הזמן שחולף והניסיון המצטבר מראה שגם בעולם הזה ההשקעות ממשיכות להשתכלל וכבר כיום אנו רואים משקיעים שפונים לחברות הללו עוד לפני ה-ICO ומוכנים להשקיע בשלב הראשון את הכספים הנדרשים בהכנת החברה ל-ICOולקבל בתמורה תנאים טובים יותר. כמו כן, אנו רואים חברות שלומדות מניסיונן של חברות אחרות שגייסו כספים או נכשלו בגיוס הכספים וישנם גיוסי כספים כיום באמצעות ICO של למעלה מ-10 מיליון דולר כל אחת.
האתגר המשמעותי שנותר בעינו הוא הרגולציה. עדיין ישנה חוסר בהירות לגבי הרגולציה באופן שבו לפחות בישראל הרגולציה מקשה על פרויקטים כאלו לגייס כספים, בעוד שבמדינות אחרות הרגולציה מעט יותר ברורה בנושא. אי מתן התייחסות מצד הרגולציה או קביעת רגולציה נוקשה מדי לגיוסי ICO תרחיק את המיזמים האמורים מישראל. כמעצמת טכנולוגיה שידעה להתמודד על שינויים ברגולציה כדי להקל על השקעות בישראל, על הרגולטור לתת את הדעת גם בעניין זה.
