חשיבות האסדרה בתחום הבלוקצ'יין
20.02.2018 | עו"ד ערן בן דור, מנהל מחלקת חברות ושוק ההון ומר דור כץ, מתמחה
בחודשים האחרונים, הפעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים והבלוקצ'יין מקבלת במספר מוקדים ברחבי העולם, ובדגש על ארצות הברית ואירופה, תשומת לב גדולה. אף ששלטונות סין אסרו על פעילות כרייה בשטח הממלכה (לצד מדינות שונות בדרום אמריקה, במזרח אסיה ואפילו איסלנד) וברובן המוחלט של מדינות העולם המערבי לא קיימת חקיקה רשמית המאפשרת קיום מסחר סדור במטבעות וירטואליים, הרי שברמה הגלובלית ניתן לראות שהאדישות וההתכחשות לתופעה מפנות אט אט את מקומן לטובת סקרנות, בחינה מעמיקה ובחינת אסדרה מתאימה. אמרו כבר לפנינו – אם שנת 2017 הייתה שנת ה – ICO, שנת 2018 תהא שנת האסדרה.
כך למשל, מספר מדינות בארצות הברית עובדות בימים אלו על חקיקה יישומית במטרה לקבל ולקדם את השימוש במטבעות וירטואליים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין ככלל. דוגמא אחת לכך היא מדינת ורמונט, אשר ממתינה לחתימתו הסופית של המושל בתהליך העברת החוק לפיתוח כלכלי, או חוק הסנאט 135 (Senate Bill 135). החוק מתייחס, בין היתר, לשימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין וקובע כי עובדות, רשומות ומסמכים אשר אומתו באמצעות טכנולוגית בלוקצ'יין ייחשבו לאותנטיים ויתקבלו בבית המשפט. בדברי ההסבר לחוק, מצוין כי חקיקה שכזו מעניקה למדינה את הפוטנציאל להוביל בחדשנותה ולשפר את פיתוחה הכלכלי בעידן שבו הטכנולוגיה הפיננסית משתנה ומתפתחת תכופות. דוגמא נוספת היא מדינת אריזונה, אשר העבירה באחרונה חוק שמגדיר ותומך בשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין.
אותו חוק 2417 (House Bill 2417), עליו חתם גם מושל המדינה בסוף חודש מרץ האחרון, קובע בין היתר כי חתימה המאובטחת באמצעות בלוקצ'יין מהווה חתימה אלקטרונית לכל דבר ועניין, וכי חוזים חכמים מבוססי בלוקצ'יין ייתכנו במהלך העסקים ותוקפם המשפטי לא יישלל מהם רק בשל היותם כאלה. מדינות נוספות כמו נבאדה, דלאוור, אילינוי, מיין וצפון דקוטה מצויות גם הן בהליכי בחינה וחקיקה מתקדמים בנושא טכנולוגיית בלוקצ'יין.
באותה נשימה, ראוי גם להתייחס לרוחות הנגדיות הנושבות בארצות הברית. בסוף חודש ינואר נפל שער הביטקוין בכ-10% לאחר שחברת פייסבוק הודיעה כי תאסור על פרסום מודעות המקדמות מטבעות ווירטואליים, ICOs ומסחר באופציות בינאריות, וזאת בשל חשש להונאות. זמן לא רב לאחר מכן, בתחילת פברואר, הודיעו הבנקים הגדולים בארה"ב, ג'יי פי מורגן צ'ייס ובנק אוף אמריקה, כי הם אוסרים רכישה של מטבעות ווירטואליים בכרטיסי האשראי שלהם. זאת, בין היתר, בשל הקושי להתחקות אחר מקור הכספים לצורך פיקוח על הלבנת הון.
שאלת הצורך באסדרה
בסופו של יום, מדובר, בסך הכל, בהתפתחות טכנולוגית. נשאלת השאלה, מדוע זוכה (או צריכה לזכות) טכנולוגיית הבלוקצ'יין ליחס שונה מזה הניתן להתפתחויות טכנולוגיות אחרות? ממתי אנו צריכים את אישורה של המדינה על מנת להשתמש בטכנולוגיה קיימת? האם מעתה ואילך יידרש מענה רגולטורי בכל פריצת דרך טכנולוגית על מנת שנוכל להשתמש בפירותיה?
על מנת לענות על שאלות אלו, חשוב להבין את ייחודה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ואת האתגרים המשפטיים והרגולטוריים העולים ממנה ומאופייה המבוזר. העיקריים שבהם הם הקושי להתחקות אחר זהותם של מבצעי העסקאות, והקושי בקביעת הדין הטריטוריאלי החל על העסקאות והאינפורמציה, העוברות על גבי רשת המחשבים הפרושה ברחבי הגלובוס מבלי להתחשב בגבולות מדינתיים.
בהיעדר אסדרה רשמית של מרחבי הבלוקצ'יין, לאור מאפיינים אלה, נפתחת הדלת לבואם של סיכונים שונים כגון הונאות פיננסיות, פריצות של האקרים ועוד. נוצר מצב שבו גן העדן הבלתי מוסדר שבו הכל מותר ללא כפיפות לרגולציה, הפך לנטל ומטרד על כתפיי השחקנים המשתתפים.
אם כן, לאסדרה של יישומי הבלוקצ'יין השונים מספר יתרונות מרכזיים:
הגנה על משקיעים – בין אם במטבעות ווירטואליים במסגרת ICO או במסחר השוטף, ובין אם ביישומים אחרים מבוססי בלוקצ'יין. אסדרת התחום תהיה בהכרח כרוכה במגוון חובות גילוי ושקיפות מצד השחקנים הרלוונטיים כלפי ציבור המשקיעים, באופן שיאפשר לאחרונים לבצע תהליכי קבלת החלטות רציונליים ומבוססי מידע מהימן, וכן יעניק רמת וודאות גבוהה יותר לכך שבמידה והמציאות אינה כפי שתוארה– יש ממי לתבוע נזקים. חובות מסוג זה שתוטלנה על השחקנים השונים תוכלנה להבטיח תיאום ציפיות מקסימלי ביניהם. סביר להניח, כי מתן הגנה שכזו על המשקיעים תגדיל את היקף ההשקעות והמסחר ביישומי בלוקצ'יין, ותתרום משמעותית להתפתחות הענף.
כניסת 'השחקנים הגדולים' לשוק – בעידן של אי בהירות רגולטורית, משקיעים מוסדיים אינם יכולים להשקיע בחברות המקיימות פעילות מבוססת בלוקצ'יין, ובכך התפתחות הענף נעצרת, או לכל הפחות מואטת. האסדרה תאפשר זרימה מואצת של כספי המוסדיים, באופן שיעניק דחיפה משמעותית להתפתחותו וגדילתו של שוק זה.
עידוד יזמים וחברות לפעול בתחום – במציאות בה התחום מוסדר ומתנהל לאור מערכות תמריצים אחידות וידועות, קל יותר עבור שחקנים השוקלים לבסס את פעילותם על יישומי בלוקצ'יין להעריך את התועלות והסיכונים השונים הכרוכים בכך. אי הבהירות הקיימת כיום מצטיירת כ'דגל אדום' בעיני רבים, אשר נרתעים מכניסה לתחום לאורה.
תדמית הענף והמרחב הקריפטוגרפי – ככל שיחלוף זמן רב יותר מבלי שהתחום יוסדר רגולטורית, כך גדל החשש מכניסת שחקנים בלתי ראויים לתחום ודימוי שלילי של תחום המאפשר ביצוע פעילות מפוקפקת במקרה הטוב, ועבריינית במקרה הרע. זאת, בעיקר לאור אירועים בעייתיים עליהם שומע הציבור במדינות השונות, אשר נובעים מלכתחילה מהיעדר אסדרה ופיקוח.
לצד היתרונות הגלומים בה, אסדרת התחום צריכה להיעשות בזהירות רבה. על הרגולטור להבין את התשתית הטכנולוגית שעל גביה מתבצעת הפעילות הקריפטוגרפית, ולהישמר מקביעת כללים נוקשים יתר על המידה. מערכת רגולטורית שלא תהיה גמישה דיה על מנת להכיל את אופיו המשתנה והדינאמי של המרחב הקריפטוגרפי, תכביד על השחקנים הלגיטימיים הפועלים בתוכו ותרתיע את אלה החדשים מלהיכנס אליו ולכן עלולה להביא לפגיעה בחדשנות טכנולוגית זו אשר יש בה פוטנציאל ערך גדול.
כמו כן, ראוי לציין כי המענה הרגולטורי האופטימלי לאופייה המבוזר של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, יתקבל במצב בו תתקיים אחידות גלובלית בנושא. אסדרה עולמית בנושא תפתור את הקושי המהותי בקביעת הדין הטריטוריאלי החל בכל מקרה של סכסוך, במצב בו לא ניתן להצביע על מיקום גאוגרפי מדויק או זיקה לטריטוריה אחת ספציפית.
התכחשות או התעלמות מהשוק המתפתח של יישומי הבלוקצ'יין אינן פריבילגיות שהעולם יכול לאפשר לעצמו לאורך זמן בשלב זה. הנתונים המסחררים מצביעים על מאות רבות של חברות שפעילותן מבוססת בלוקצ'יין ולמעלה מ-1,500 מטבעות שונים בשווי שוק כולל של כ-500 מיליארד דולרים. רוב ההערכות ככולן נוטות לכיוון ברור – היקף הפעילות בתחום טכנולוגיית בלוקצ'יין יגדל וילך, ועמו גם מספר החברות המשלבות תחום זה בפעילותן. גידול זה ידרוש, במוקדם או במאוחר, מענה ברור מאת הממשלות, הבורסות, הבנקים וגופים נוספים. לאן פנינו מועדות? ימים יגידו.
