חשיבות ההקפדה על שימוע תקני בהליך מכרזי למשתתפים במכרז פומבי
14.04.2016 | עוה"ד תומר רייף ואליעד ויסברג
בפסק דין עקרוני נקבע כי בהליך מכרזי, שכפוף לחוק חובת מכרזים, יש להקפיד על קיום ישיבת שימוע תקנית למשתתפים במכרז ובאופן כזה שהמשתתפים שמוזמנים לשימוע ידעו, מראש, מהם הנושאים הספציפיים שידנו עמם בישיבת השימוע.
כלל ידוע הוא כי שימוע יש לערוך בלב פתוח ונפש חפצה שכן לא מדובר בעניין טכני אלא מהותי. שימוע הוא הליך שנועד לברר באופן יסודי את שאלותיהם של מזמני השימוע ע"י שמיעת טיעוניו של המוזמן אליו.
במכרזים פומביים, שכפופים לחוק חובת מכרזים, לא פעם מוזמנים משתתפים במכרז לשימוע אודות הצעתם במכרז, שימוע שנועד ללבן סוגיות שונות שעולות מהצעתם.
אם ניישם את הכלל שעמו פתחנו את המאמר, יוצא שמי שעורך שימוע במכרז פומבי (ועדת המכרזים) אינו יכול לזמן זוכה במכרז לענות לשאלות כלליות ורחבות אלא, עליו להציג כבר בזימון לשימוע בדיוק את הנושאים הספציפיים עליהם ישאל המשתתף במכרז, שאחרת יראו את השימוע כדרך פסולה לפסילת משתתפים לגיטימיים באצטלה של הליך השימוע.
סוגיה זו נדונה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (עת"מ 11386-02-16), כבוד השופט דר’ מנחם רניאל. בית המשפט קבע כי קיום ישיבת שימוע על מנת שכל הגורמים המקצועיים יפנו את שאלותיהם לזוכה במכרז בנוגע לביצוע המכרז ולהצעה, אינה מאפשרת עריכת שימוע כנדרש. מטרת השימוע היא לאפשר לזוכה במכרז להתייחס לנושאים שבהם מנוהל השימוע, ואילו אמירה כללית בזימון לשימוע שמבקשים "לשאול שאלות" אינה מאפשרת למי שהוזמן להכין עצמו כראוי להליך השימוע. בנוסף, קבע בית המשפט שמטרת השימוע בעניין זה הייתה לברר אם מי שזכה במכרז יכול לעמוד מאחורי ההצעה הכספית הנמוכה שהציע, והעובדה שנשאלו שאלות נוספות במסגרת אותו שימוע שאינן נוגעות לעצם המחיר הנמוך שהוצע על ידי אותו משתתף, מטילה צל כבד על כנות ההליך ומחזקת את החשש שכל מטרת השימוע הייתה למצוא דרך לפסול את המשתתף המסוים באותו מכרז.
בתהליך המכרז שנוהל ע"י מועצה מקומית מג’ד אלכרום קבע בית המשפט כי נפלו פגמים שונים המצדיקים את ביטול החלטת ועדת המכרזים לפסול מועמדותה של חברה שהציעה הצעה לפי דרישות המכרז. בית המשפט קבע כי המכרז נוהל בחוסר שוויון בולט תוך התעלמות בוטה מכללי עריכת השימוע. בית המשפט עוד קבע שעצם שאלת שאלות כלליות בהליך השימוע מראה את הכוונה של חברי ועדת המכרזים לפסול מראש את המשתתף במכרז ובעצם הליך השימוע היה למראית עין בלבד, וכל טענה אשר הייתה נטענת דינה כטענה שלא נטענה לעולם.
מהחלטת בית המשפט ניתן ללמוד כי ועדת מכרזים חייבת לקיים הליך שימוע כן, בו יופנו בפני המוזמן טענות ספציפיות ומוגדרות אליהן יוכל להשיב מתוך הבנה כי תשובותיו אכן נועדו לבירור העניין.
בנוסף, כאשר ועדת מכרזים מזמינה לשימוע זוכה במכרז יש לוודא כי ההזמנה מפורטת דיה ואינה כללית ורחבה. כן יש להקפיד על כך שבמהלך השימוע ישאלו אך ורק שאלות הקשורות, באופן ישיר והדוק, לנושאים שהופיעו בזימון. כל התנהלות אחרת של וועדת המכרזים פירושה חריגה מכללי השימוע התקין, כפי שכללים אלו נקבעו על ידי בתי המשפט.
אנו ממליצים בחום למשתתפים במכרז שמקבלים הזמנה לשימוע בפני ועדת המכרזים לוודא היטב על מה ייערך השימוע, האם הדברים מצוינים במפורש ובאופן מפורט בזימון עצמו ואם מסתבר במהלך ישיבת השימוע שנושאי הישיבה חורגים מהנושאים שפורטו בזימון יש "להרים דגל אדום" כבר בישיבה עצמה ולטעון בפני הוועדה כי הדבר אינו תקין ואינו תואם את הפירוט בזימון לשימוע.
