פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בתל אביב תכביד על פעילותם של חברות בינ”ל בישראל

ביום 24 בדצמבר, 2015 ניתן פסק דינו של השופט מגן אלטוביה, שופט המיסים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניינה של חברת קונטירה טכנולוגיות בע"מ. פסק הדין קבע, כי יש לכלול בחישוב מחזור ההכנסות בחברות שהכנסותיהן מחושבות לפי מרווח רווח (שיטת Cost+), הוצאות שלא הותרו לצרכי מס בגין אופציות לעובדים והפרשות סוציאליות בחברות המדווחות לפי מרווח רווח קבוע, זאת למרות שהוצאות אלה אינן מותרות בניכוי על ידי אותן חברות, כאשר האופציות מוענקות לעובדים במסגרת המסלול ההוני הקבוע בסעיף 102 לפקודה. (ראה חוזר נוסף שפורסם על ידי הפירמה – לפירוט מרחיב של מסלולי מיסוי האופציות בין עם מדובר בעובדים, בעלי שליטה או נותני שירותים.

עסקינן בחברה פרטית אשר עוסקת במתן שירותי מו"פ עבור חברת האם, שהינה חברה זרה קשורה. בין החברות נחתם הסכם, שלפיו חברת האם תכסה את מלוא הוצאותיה של חברת הבת הישראלית, וכן תשלם לה תשלום המהווה רווח של 7% מסך הוצאותיה. לקביעת ה-Cost והרווח הנובע ממנו משמעות לעניין זכאותה של רשות המסים בישראל למסות את אותו חלק שנקבע כרווח. רשויות המס בוחנות את ’מחירי ההעברה’, את העלות ואת הרווח שנוצר לחברה הישראלית המספקת שירותים לחברה הזרה הקשורה וזאת על מנת לוודא שלא מוסטים רווחים של חברות ישראליות לחו"ל, ובכך נגרע מס ישראלי. מובן, שככל שהעלות, ה- Cost, היא גבוהה יותר, כך בהכרח הרווח לצרכי מס גבוה יותר.

בשנים 2009 ו-2010, הקצתה חברת האם לעובדי "קונטירה" אופציות במסלול ההוני.

המחלוקת המרכזית בין פקיד השומה לחברה נוגעת לשאלה האם יש לכלול את הוצאות השכר בגין האופציות בחישוב מחזור ההכנסות של החברה, דהיינו לצורך קביעת ה- Cost? כאמור, הכנסות החברה נגזרות מסך הוצאותיה בתוספת מרווח של 7%, כך שהכללת הוצאות השכר בגין האופציות וההוצאות הסוציאליות הכרוכות אליהן יובילו לרווח לפני מס גבוה יותר.

חברת "קונטירה" טענה שתי טענות, האחת, כי הכללת שווי האופציות יוביל לשיעור רווח גבוה בהשוואה לעסקאות דומות בשוק. השנייה, כי שווי האופציות, אינו מהווה הוצאה או תחליף להוצאות שכר אלא ל"מתנה" להון העצמי מבעלי החברה, כיוון שמי שנושאת בהוצאות ומסלקת את ההסדר באמצעות המכשירים ההוניים שלה היא חברת האם. כלומר, מאחר שהאופציות הוענקו במסגרת המסלול ההוני, החברה אינה רשאית לנכות את ההוצאה של מתן האופציה כנגד הכנסתה החייבת.

לכאורה, קיימת ציפייה שהוצאות שכר יוכרו לצרכי מס כיוון שמדובר בהוצאה שיצאה לצורך ייצור הכנסה, אולם, כפי שאף נקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין יחזקאל לפיד, המסלול ההוני בסעיף 102 לפקודה מהווה הסדר מיוחד אשר תכליתו הכלכלית היא לתמרץ את עובדי החברה בדרך של הפיכתם לחלק פעיל, בכובע של בעלים ברמה כזו או אחרת כך שמצד אחד העובדים ייהנו משיעור מס מוטב, אך מצד שני ההוצאות לא יותרו למעביד.

כאמור, השופט אלטוביה פסק כנגד עמדתה של החברה. עמדת השופט היא שהוצאות השכר בגין הקצאת האופציות לעובדים הינה הוצאה שוטפת לייצור הכנסה בידי החברה, וזאת למרות שאין מחלוקת, שההוצאה לא תוכר לצרכי מס בשל הבחירה במסלול ההוני.

משמעות פסק הדין אינה רלוונטית רק לסוגיית האופציות, אלא גם למימון הוצאות נוספות אשר אינן מותרות בניכוי על פי דין כך לדוגמא הוצאות עודפות, טובות הנאה שהעניק מעביד לעובדיו אשר לא ניתן לייחסן לעובד ספציפי ועוד.. בנסיבות, לא רק שהוצאות אלה לא יותרו בניכוי, אלא שהם יביאו להגדלת אחוז הרווח לצרכי מס, ולכן מומלץ לשים לב לנקודה זו במסגרת ההסכמים הבין חברתיים.

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.