תיקון תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) באופן המאפשר גיוס הון באמצעות מימון ההמונים
28.06.2017 | עו"ד אדוה הרמן
מימון המונים ורגולציה- האומנם?
ברוח המהפכה הכלכלית- אינטרנטית- שיתופית שסביבנו, הלוא היא מהפכת מימון ההמונים, פורסמו אמש תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז- 2017, המרחיבות את היריעה הרגולטורית על פלטפורמת מימון זו.
עקב הצורך הגדל של חברות הזנק ועסקים קטנים- בינוניים לגייס הון לשם מימון פעילות, והקושי הטמון בשיטות גיוס ההון ה"סטנדרטיות" הקיימות בשוק (הנפקות בבורסה לניירות ערך (IPO והנפקות משניות), משקיעים פרטיים וקרנות השקעות), החלו להופיע, כפטריות אחר הגשם, חברות למימון והלוואות המונים.
שיטת מימון ההמונים הינה שיטה חדישה יחסית וחדשנית בעיקרה, המאפשרת לחברות הזנק ולעסקים קטנים- בינוניים להגדיל את כמות וגובה ההשקעות בהן, תוך יצירת אלטרנטיבה כדאית לדרכי גיוס ההון הקיימות בשוק, באמצעות פלטפורמה אינטרנטית.
הרעיון העומד בבסיס שיטת מימון זו הינו גיוס סכומי כסף קטנים מציבור רחב של משקיעים. שיטה זו יוצרת אפיק גיוס הון חוץ בורסאי לחברות באמצעות הגדלת נגישותם של משקיעים אשר בדרך כלל אינם קהל יעד פוטנציאלי להשקעה באפיקי המימון המסורתיים, ושל משקיעים מן הציבור, להשקעות בחברות שהיו שמורות בדרך כלל למשקיעים "מתוחכמים" בלבד.
יתרונותיו של מנגנון מימון ההמונים רבים, אך הוא לא חף מחסרונות, בין היתר הוא טומן בחובו סיכונים הנובעים מפערי מידע בין משקיעים "מתוחכמים" למשקיעים מהציבור, מהיעדר משא ומתן על תנאי ההשקעה, מסיכוני ממשל תאגידי לא מספק, מחובות דיווח מצומצמות (אם בכלל) ומחשש מהונאות ותרמיות, בפרט כאשר מדובר בפלטפורמת השקעה אינטרנטית.
לאור האמור, בשלהי שנת 2015 אישרה הכנסת את החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו- 2015, אשר תיקן את חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק ני"ע") ועיגן את אפשרות התאגידים לגייס הון באמצעות שיטת מימון המונים ובתמורה לניירות ערך.
במסגרת התיקון האמור, נוסף סעיף 15ב(4א) לחוק ני"ע המאפשר לבצע גיוס הון באמצעות מנגנון מימון ההמונים, זאת בהתקיים התנאים המנויים בסעיף ובאופן בו ההצעה לא תחשב כ"הצעה לציבור" ולא תחייב פרסום תשקיף או חובות דיווח. כמו כן, הוגדרו בחוק ני"ע, בין היתר, אופן הליך גיוס ההון במנגנון זה באמצעות רכז הצעה, מרשם הרכזים ואופן הרישום בו, סמכויותיו וחובותיו.
יובהר כי עד למועד תיקון חוק ני"ע כאמור, השימוש בשיטת גיוס זו היה מוגבל, היות ופניה למספר גדול של משקיעים פרטיים ב- 12 חודשים עוקבים (כיום- מעל 35) כפופה להוראות חוק ני"ע ובין היתר מחויבת בפרסום תשקיף וחובות דיווח שוטף לאחר גיוס ההון.
כאמור, ועדת הכספים של הכנסת אישרה ביום 20 במרץ 2017, את תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז- 2017 (להלן: "התקנות"), הקובעות הלכה למעשה כיצד ניתן לגייס הון באמצעות מנגנון של מימון המונים כאמור, לרבות בדרך של הנפקת חוב.
בהתאם להוראות התקנות, גיוס באמצעות מנגנון זה מתאפשר בשני מודלים:
• מודל אקטיבי- השקעת הון ו/או מימון הלוואות המונים לחברה מסוימת, באמצעות פלטפורמה אינטרנטית הכפופה לפיקוח ולחובות דיווח לרשות לניירות ערך (להלן: "רכז ההצעה"). גיוס הון לחברה במודל זה מחייבת גילוי זהות החברה ופרטים נוספים אודותיה.
• מודל פאסיבי- השקעת הון ו/או מימון הלוואות המונים, באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המפזרת את סכום ההשקעה או ההלוואה,לפי העניין, בהתאם לרמת הסיכון שבחר המשקיע בין מבחר ההלוואות וההשקעות המצויות במאגר שלה. יצוין כי טרם אושרו התקנות המסדירות את אופן ההשקעה במודל זה.
להלן עיקרי התקנות:
- מי יכול להציע? כל חברה פרטית שהתאגדה בישראל, ושלא הציעה ניירות ערך לפי תשקיף בישראל או בכל מדינה אחרת.
- מה ניתן להציע? ניירות ערך מסוג מניות (אין מגבלה על סוגי מניות) או איגרות חוב בלבד.
- מי יכול להשקיע? כולם. קבוצת משקיעים/ משקיע בודד/ משקיע מוביל.
- בדיקת נאותות – רכז ההצעה אחראי על בדיקת עמידת ההצעה בתקנות ואינו מחויב בביצוע בדיקת נאותות על החברה (רשאי להסתמך על מצגי החברה).
- סכומי ההשקעה – בתקופה של 12 חודשים עוקבים:
– משקיע בודד- עד 10,000 ש"ח בהשקעה בודדת ובלבד שלא יעלה סכום התמורה מאותו משקיע במספר הצעות על
20,000 ש"ח. התקנות קובעות מדרגות לסכומי השקעה גבוהים יותר, כתלות בגובה ההכנסה השנתית של המשקיע.
– משקיע מוביל- כהגדרתו בתקנות, ובכלל זה, אדם שאין לו זיקה או קשר מקצועי לחברה, העונה לתנאי התוספת הראשונה
לחוק או המתמחה בביצוע השקעות בחברות מו"פ או בעסקים קטנים- בינוניים, לפי העניין.
- סכומי הגיוס המרביים – בתקופה של 12 חודשים עוקבים: סך של 4 מיליון ש"ח (ממספר בלתי מוגבל של משקיעים). עם זאת, בהצגת דו"ח בדיקה (כהגדרתו בתקנות) של הרשות לחדשנות/ הסוכנות לעסקים קטנים- בינוניים, לפי העניין, ניתן לגייס עד מיליון ש"ח נוספים ובהשתתפות משקיע מוביל אחד לפחות, ניתן לגייס עד מיליון ש"ח נוספים. כלומר, סכום הגיוס המרבי הינו 6 מיליון ש"ח בתקופה של 12 חודשים עוקבים.
- דרכי ההצעה – לאחר אישור ההצעה על ידי רכז ההצעה והתקיימות התנאים המנויים בתקנות, תפורסם ההצעה באתר האינטרנט של רכז ההצעה, לרבות המסמכים והמידע הנדרשים בהתאם לתקנות. הזמנות להצעה יתקבלו בתקופת ההגשה בלבד, ביטול יתאפשר על ידי המשקיעים ו/או החברה עד תום תקופת ההגשה.
- המידע המצורף להצעה- כמות ומחיר ניירות הערך המוצעים, תקופת ההגשה, סכום הגיוס, יעד התמורה, דרכי התקשרות עם החברה, מידע אודות הצעות קודמות, מסמכי התאגדות, דוחות כספיים ודוחות דירקטוריון, תיאור התפתחויות החברה, תכנית עסקית של החברה, פירוט המגבלות והסיכונים הכרוכים בהשקעה, ביטול ההזמנה, מבנה הבעלות ומבנה ההון בחברה, השקעות בהון החברה בשנתיים האחרונות, פרטים אודות משקיע מוביל (ככל שיש), פרטים אודות רכז ההצעה ועוד.
שיטת מימון ההמונים טומנת בחובה פוטנציאל רב להשקעות, בפרט לאור התשואות הנמוכות באפיקי החיסכון האחרים, אך במקביל מעלה את דילמת גבולות המחויבות של החברות המגייסות כלפי ציבור המשקיעים, בעיקר בפרויקטים טכנולוגיים הדורשים מחקר ופיתוח. הכפפת השימוש במנגנון זה לרגולציה נועדה ליצור איזון בין חשיבות השמירה על כספי המשקיעים והפחתת הסיכון, לבין שמירת הפוטנציאל הרב הטמון בהשקעה בחברות הזנק והרצון שלא להשית הוצאות ומגבלות רבות מדי על החברות המגייסות באפיק גיוס זה והמבקשות את אמון הציבור.
